הג'וב הבריטי - ביקורת סרט 

** הכתבה התפרדמה באתר www.ifeel.co.il ***

אחד הגורמים ההופכים סרט מתח לטוב באמת היא העובדה כי הוא מבוסס על מקרה אמיתי. העובדה הזו הופכת כל תסריט, אפילו ההזוי ביותר, למשכנע ואמין יותר בעיניי הצופה, הלוא, בסופו של דבר, מדובר על תרחיש שארע במציאות, והדחף לדעת מה קרה בסופו של הסיפור הולך וגובר. כך נוצרים סרטים שלעיתים עולים, ובהרבה, על סרטים שעלילתם היא פרי המצאתו של התסריטאי ההוליוודי.

כזה הוא הסרט "הג'וב הבריטי", שאם לא הייתי יודעת שהוא מבוסס על מקרה אמיתי, הייתי בטוחה שהתסריטאי קצת נסחף עם כל הדמויות והעלילות בסיפור הכרוכות אחת בשנייה. מי לא מעורב בסיפור הזה? סוכנות הביון הבריטית, הפרלמנט, משפחת המלוכה, הסקוטלנד יארד, מפיק סרטי פורנו, מנהלת בית בושת, לוחם חירות שחור, קבוצת שודדים חובבניים ועוד.

מבולבלים? חכו עד שתשמעו את מגוון עלילות המשנה בסיפור המרכזי, הכוללות רצח, שחיתות במשטרה, שערוריות סקס בבית המלוכה ובפרלמנט הבריטי, ועוד לא דיברנו על כל צירופי המקרים שבסרט. כל הנ"ל מוכיחים, שהמציאות לפעמים באמת עולה על כל דמיון.
הסרט מגולל את הסיפור האמיתי העומד מאחורי השוד הגדול ביותר בתולדות בריטניה, שכיכב בכותרות העיתונים מספר ימים ולאחר מכן הושתק בהוראת הממשלה הבריטית כמהווה סכנה לביטחון הלאומי.

ביום שבת, ה-11 בספטמבר 1971, עלה מפעיל רדיו חובב במקרה על תשדורת של חבורת שודדים במהלך שוד כספות. הוא דיווח על כך לסקוטלנד יארד, אולם כשהשוטרים היו קרובים לאתר את מקום השידור של השודדים, חדלו האחרונים, במקרה, לדבר במכשירי ה"ווקי טוקי" שלהם. במהלך סוף השבוע בדקו השוטרים כ-750 בנקים במרכז לונדון וביקרו גם בבנק לויד שברחוב בייקר, שם התבצע השוד, אולם עזבו את המקום משום שדלת חדר הכספות היתה שלמה ולא נמצאה שום עדות לפריצה. רק עם תחילת שבוע העבודה, התברר כי חדר הכספות של הבנק נשדד ע"י שודדים שחפרו מנהרה באורך 12 מטרים ממרתף של חנות סמוכה אותה שכרו. בשוד זה נעלמה תכולתן של 268 כספות, ורובה לא נמצאה מעולם.

כאמור, לעלילה מרכזית זו קשורים עוד מספר לא מבוטל של דמויות ואירועים. כדי שתבינו עד כמה העלילה מורכבת, הרשו לי לתאר לכם חלק מהעלילות המשניות (לא אפרט את כולן, כדי להימנע מספוילרים):

* סוכנות הביון הבריטית מנסה לשים יד על צילומי עירום של אישיות מבית המלוכה הבריטי, המוחזקים בכספת בבנק לויד שנמצאת בבעלותו של לוחם חירות שחור. אותו לוחם הוא פורע חוק הקשור לענייני סרסרות וסמים, והסיבה שהוא מהלך חופשי היא שהוא מאיים לפרסם את התמונות המביכות שברשותו. כשהוא מגלה שהתמונות נשדדו, הוא נוקם ברצח.

* בעל בית בושת, לשעבר מפיק סרטי פורנו, משלם שוחד לשוטרים מושחתים כדי שהללו לא יעשו לו בעיות. הוא מנהל יומן שבו הוא כותב למי הוא שילם ומתי. את היומן הוא מפקיד בכספת, שנשדדה במהלך השוד הגדול. כדי להשיג את היומן שנגנב, הוא לוקח את אחד השודדים כבן ערובה ומענה אותו בדרכים אכזריות במיוחד.

* באותה כספת נמצאות גם תמונותיו של חבר פרלמנט במהלך טיפול אישי בבית הבושת.
מקווה שלא התבלבלתם, וזה רק על קצה המזלג.

כמו בהרבה סרטים שבהם קיימות עלילות משנה ודמויות נוספות הקשורות לסיפור המרכזי, גם כאן העלילות נכנסות האחת בתוך השנייה, ואת ההקשר הסופי בין כל הדמויות והעלילות לסיפור המרכזי עושה הצופה לקראת סופו של הסרט. הדבר עלול לגרום לכמה מהצופים ללכת לאיבוד במהלך כלשהו של הסרט - זה פשוט קצת יותר מדי מידע וסיפורים לעכל בשעה וחצי.
אך עובדה זו אינה מעיבה על המתח וההנאה שיוצר הסרט, ובמיוחד מההנאה (או אולי ההקלה) כשמצליחים לקשר את כל העלילות והדמויות. לכן, את "הג'וב הבריטי" כדאי לראות פעמיים - פעם אחת בשביל המתח, הצילומים, האווירה הכללית של שנות ה-70' בלונדון וההנאה, ובפעם השנייה כדי להבין דברים שלא הספקתם להבין או לקלוט בפעם הראשונה שראיתם אותו.

הג'וב הבריטי (Bank Job), אנגליה 2008. במאי: רוג'ר דונלדסון, שחקנים: ג'ייסון סטאת'הם, סאפרון בורוז, סטפן קמפבל מור, דניאל מייז, ג'יימס פוקנר, 110 דקות



*** עוד על סרטים, מוסיקה, הורות, אהבה וקשר, עיצוב, אוכל, מחשבים, ניהול, רוחניות ועוד באתר www.ifeel.co.il ***